השלכות נגיף הקורונה על התחייבויות חוזיות

כלל מובהק בדיני החוזים מורה כי "חוזים יש לקיים". אלא שבימים אלה, לא ניתן שלא לתהות מהן ההשלכות של התפשטות נגיף הקורונה על התחייבויות חוזיות.
השיח הציבורי בימים האחרונים מתמקד בצעדים המשמעותיים שנוקטת מדינת ישראל, כמו גם מדינות אחרות, בניסיון למנוע את התפשטות הנגיף ולשמור על בריאות הציבור. את מרכז הבמה תופסות הגבלות הולכות ומתהדקות על תנועת אזרחים, התכנסויות ציבוריות ועוד. לאלה יש לצרף חששות מפני מיתון ומשברים מאקרו-כלכליים.

בהמולת היום סוגיות חשובות לא פחות נדחקות לקרן זווית. דוגמה מובהקת לכך היא השפעת התפשטות נגיף הקורונה על השוק הפרטי, ובכלל זה על התחייבויות חוזיות. החיים במדינת ישראל מאופיינים אולי יותר מכל ברצף של אירועים שוברי שגרה, ובמרכזם, הסלמות ביטחוניות.
בעוד שניתן לצפות מצדדים לחוזה לקחת בחשבון לפחות חלק מן האירועים הבלתי שגרתיים שהפכו למרכיב בשגרה הישראלית, יש מקום לתהות האם התפשטות נגיף הקורונה נחשבת לסיכון שצדדים לחוזה נטלו על עצמם בהתקשרותם החוזית.
לקריאת המזכר המלא לחצו כאן.