צוואות, ייפויי כוח מתמשכים והסדרים בין דוריים

צוק העיתים שמזמן לנו משבר הקורונה מביא רבים להתעניין בעריכה ובחתימה של צוואה, ככל שכזו לא נעשתה קודם לכן.

חוסר הוודאות במצב שנוצר מעורר מחשבה על האפשרות שטרם פטירתנו נגיע למצב בו לא נהיה מסוגלים לקבל החלטות מושכלות כמי "שמבינים בדבר" קודם לקבלתן.

בשנת 2016 נכנס לתוקף תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 ("חוק הכשרות") המעגן את הכלי של ייפוי כוח מתמשך, אשר עומד על הפרק כאשר אנשים מגיעים למצב פיזי או מנטלי שפוגע ביכולתם לקבל החלטות.

כלים חשובים אלה של צוואה ויפויי כוח מתמשך, עשויים להימצא כבלתי מספקים ובלתי מספיקים שעה שמדובר באדם הרוצה להסדיר את התנהלותם של נכסים רבים ומורכבים שבשליטתו, כגון חברות פעילות. במצבים כאלה נדרש לבצע תכנית מעבר בין דורי מקיפה ופרטנית שנותנת מענה מקיף לשלל הבעיות העסקיות (תהליכי קבלת החלטות; זכויות חתימה; הוראות לגבי עבירות מניות, וכיוב'), הכלכליות והמיסוייות שהנסיבות מעוררות.

יחד עם המחשבה על עריכת צוואה וייפוי כוח מתמשך בזמנים אלה, המעבר לעבודה במתכונת חירום במשק והוראות משרד הבריאות בעת הזו מעלים גם לא מעט אתגרים בעריכה ומתן תוקף למסמכים הללו שברגיל היו נערכים ונחתמים בפגישות אישיות.

למזכר המלא בנושאים אלו לחצו כאן.